פסק-דין בתיק ה"כ 705-07

בקשה לאישור הסדר כובל בדבר ניהול רישיונות לשימוש ואכיפת זכויות ביצוע פומבי, שידור וסינכרוניזציה ברשומות קול של חברי המבקשת והמיוצגים על ידה - במשותף.

1.            המבקשת, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ (להלן - הפדרציה) הינה תאגיד שהוקם בזמנו בידי חברות התקליטים, לצורך ניהול משותף של זכויות היוצרים של חבריה, בתחום מתן רישיונות להשמעה פומבית ושידור של רשומות קול, ולצורך אכיפת זכויות היוצרים של החברות ומניעת הפרתן. כן מנהלת הפדרציה את הזכויות האמורות ברשומות הקול של חברות תקליטים זרות המיוצגות על ידה.

2.            הפדרציה מקיפה את רוב רובם של מפיקי תקליטים בישראל, ובהתאם לכך היא בעלת מונופולין בשוק מתן רישיונות שימוש גורפים בזכות השידור של רשומות קול מוזיקאליות ובשוק מתן רישיונות גורפים בזכות ההשמעה הפומבית של רשומות קול מוזיקאליות.

3.            הלכה למעשה מעמידה הפדרציה לרשות משתמש החפץ להתקשר עימה בהסכם "רישיון גורף", או ככינויו האחר "רישיון שמיכה", המאפשר זכות שימוש ברשומות הקול של כל חברי הפדרציה המיוצגים בה, תוך שמירת זכות היוצרים שבהם; הפדרציה עוסקת בגביית תמלוגים עבור החברים המיוצגים בגין השימוש ברישיונות השמיכה; הפדרציה מבצעת פעולות לאכיפת זכויותיהם החוקיות של החברים ושל המיוצגים ברשומות הקול.

4.            פעילותה של הפדרציה מצויה בבקרת מערך ההגבלים העסקיים עוד מראשית העשור. במסגרת זו, הגישה הפדרציה במהלך שנת 2000 לבית הדין להגבלים עסקיים בקשה לאישור ההסדר כובל.

5.            ביום 29.4.04, בהמשך להיתרים זמניים שניתנו לפעולת הפדרציה במשך השנים בכפוף לתנאים, ניתן פסק דינו של בית הדין להגבלים עסקיים בבקשת הפדרציה, אשר אישר את ההסדר, בכפוף לשורה של תנאים עליהם המליץ הממונה על הגבלים העיסקיים (להלן - הממונה), וכן תנאים עליהם הורה בית הדין. מדובר בפסק הדין בה"ע 3574/00, 3666 הפדרציה הישראלית נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן - פסק דין הפדרציה הקודם).

6.            תוקפו של האישור לפי פסק דין הפדרציה הקודם ניתן לשלוש שנים, ומשכך ביום 25.4.07 הוגשה בקשה מחודשת לאישור הסדר כובל ולמתן היתר זמני. בהמלצת הממונה העניק בית הדין את ההיתר הזמני והאריכו מעת לעת בתנאים עליהם הורה בית הדין בפסק דין הפדרציה. מאז יום 1.6.08 האריך בית הדין את ההיתר הזמני בכפוף לתנאים נוספים, בהתאם להמלצת הממונה.

7.            התנאים הנוספים שביקשה הממונה להוסיף לתנאים כפי שנקבעו בפסק דין הפדרציה - כך הסבירה רשות ההגבלים העסקיים (להלן - הרשות) - נבעו מן הניסיון שהצטבר במשך השנים ומפגישות ומגעים של הרשות עם גורמים בתעשיית המוזיקה, ובכללם משתמשים ומפיקי תקליטים, וכן משינויים טכנולוגים ומשקיים, אשר דרשו עדכון התנאים.

8.            בתחילת הדרך לא ראתה הפדרציה עין בעין עם הרשות בכל הנוגע לכל אותם עידכונים ותיקונים מבוקשים, אך סופם של דברים היא שכעת מונח בפני נוסח מוסכם - על הממונה ועל הפדרציה - של תנאים לאשור ההסדר הכובל הנדון.

9.            המתנגדת, חברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן - פרטנר) מסתייגת מן הנוסח המוסכם, המשלב כמה מהערותיה, אך לא את כולן. הסתייגותה נסובה בעיקר על כך שלטענתה, התנאים אשר גובשו בהסכמה בין הממונה לפדרציה אינם מספקים בכל הנוגע למתן רישיונות לשימוש ברשומות הקול באינטרנט ובסלולר (רט"ן) (להלן - המדיה החדשה), בפרט בכל הנוגע לרשיונות הנדרשים למתן שירות צפיה לפי דרישה.

דיון

פעילות הפדרציה כהסדר כובל ואישורו של הסדר כובל

10.         פסק דין הפדרציה הקודם קבע, כי הפעילות נושא ההסדר הנדון מהווה הסדר כובל. הצדדים אינם חולקים כי זו נקודת המוצא לדיוננו. משזו נקודת המוצא, ועל מנת שההסכם יאושר, יש לבחון אם מדובר בהסדר שסך יתרונותיו בניכוי חסרונותיו מוביל לתוצאה חיובית ממשית, כלשון סעיף 10 לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח - 1988 (להלן - חוק ההגבלים): "אם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר".

יתרונותיו של ההסדר

11.         בענין יתרונותיו של ההסדר הנדון עסק פסק דין הפדרציה הקודם בהרחבה ובמסגרת זו מנה את מעלותיו של ההסדר, לצד חסרונותיו הפוטנציאליים והממשיים, כאשר התוצאה הכוללת היתה - והינה - כי מדובר בהסדר אשר ככלל, מעלותיו עולות במידה ניכרת על חסרונותיו.

12.         כשלעצמי מוצאת אני את עיקר מעלתו של ההסדר הנדון בהיותו הדרך האפקטיבית היחידה למימושן החוקי של זכויות יוצרים ברשומות קול, זכויות אשר הדין מכיר בהן ומעודדן. כך למשל קבע בית הדין כי:

"ניהול משותף של זכויות היוצרים הנה הדרך האפקטיבית היחידה לאפשר השמעות פומביות חוקיות של רשומות הקול המוגנות ולאכוף את זכויותיהם של בעלי זכות ההשמעה ביצירות" (שם פסק 54).

בענין זה ראו גם דבריה של כב' השופטת ד' דורנר בענין רע"א 6141/02 אקו"ם בע"מ נ' תחנת השידור גלי צה"ל (בפסקה 6):

"דברים אלה יפים אף הם כשבעל הזכות אינו יחיד, כי אם ארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים. ארגונים כאלה, שיוצרים החברים בהם מעבירים לידיהם חלק מזכויותיהם ביצירה, זכו להכרה בדיני היזכויות היוצרים על בסיס ההבנה, כי בפועל, ללא קיומם, יכולתו של היוצר היחיד להגן על זכותו ביצירה נפגעת במידה ניכרת, עד כדי היותה מוטלת בספק...".